fbpx
יולי 26, 2019

?למה אסור לפרוע את קרן ההשתלמות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שתפו!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שתפו!

הימנעו מחורבן פיננסי בדרך למשכנתא זולה יותר

הדף הבא יתמקד פחות במשכנתא שלכם. כתיבת הדף הזה, שהוא כנראה יהיה הכי ארוך באתר שלנו, נועדה בשביל לעזור לכם, ובעיקר להציל את ה – קרן השתלמות שלכם מעצמכם. תכף יובן הקשר.

הנה אנו, נדרשים לקחת משכנתא כדי לרכוש בית. יש משהו מפחיד בחוב כל כך גבוה. אף פעם לא הייתם במינוס, שמעתםעל אוברדראפט רק בסיפורים והמחשבה להיות בחוב של סכום כסף ענק לבנק קצת מפחידה אתכם. הלוואת משכנתא מזמנת לנו התמודדות עם חוסר ודאות ועם חששות רבים. קצת מלחיץ להתחייב להחזר גדול לתקופה כל כך ארוכה. מי מבטיח שתמיד תיהיה לנו עבודה ונקבל משכורת?

למזלכם, הדוד שלכם בדיוק חתם על מסמכי המשכנתא לפני חודש, הוא למד כל מה שצריך לדעת ויש לו הפתרון המושלם עבורכם. יש לכם קרן השתלמות , נכון? עוד ארבע שנים היא תיהפך לנזילה, נכון? אז יש לו פתרון פנטסטי עבורכם. כשהקרן תהיה נזילה (כלומר אפשר יהיה למשוך ממנה כספים) תמשכו את כל הכסף מהקרן ואיתו תבצעו פירעון מוקדם לאחת מההלוואות הכי יקרות.

לכאורה זו פעולה הגיונית ונכונה לעשות, הרי זו דרך בטוחה להקטין את החוב. אבל, המהלך הזה, הולך להיות, פוטנציאלית, אחד המשגים הכי גדולים שתעשו בחייכם הפיננסיים.

המלכודת הפסיכולוגית – הגיע העת לפרוע את קרן ההשתלמות שלנו!

“נשתמש בקרן ההשתלמות כדי לפרוע את המשכנתא ובכך נקטין את החוב שלנו.”

קצר רקע למי שלא מכיר – על היתרונות של הקרן (תרגישו חופשי לדלג)

קרן השתלמות (קה”ל) היא בין המוצרים הפיננסיים הכי טובים שקיימים עבורנו המשקיעים. היתרון שלה נובע בגלל שהרווחים בקרן פטורים ממס רווחי הון. זאת אומרת, שכל הרווחים שהקרן שלנו תניב יהיו פטור ממיסים. התנאי לכך הוא שנמשוך כספים רק לאחר שש שנים מההפקדה הראשונה, או שלוש שנים מההפקדה הראשונה – אם כבר הגענו לגיל פרישה. (לפי סעיף 16 לפקודת מס הכנסה)

נתמקד רגע בפטור הזה. נניח שיש לנו תיק השקעות בבורסה (כלומר לא בקה”ש) שבתחילת השנה היו בו מאה אלף שקלים. נניח שהשקענו את כספנו בתבונה, כך שסיימנו את השנה ברווח של 4% כך שכעת השווי של התיק עומד על 104 אלף שקל. הרווח הזה הוא לפני מס, ולכן בשפה עממית, נכנה אותו רווח “ברוטו”.

כעת, הרצון שלנו הוא למכור את התיק. בעת המכירה נוצר “אירוע מס”, כלומר עלינו לשלם כסף בגין הרווחים שהשגנו. אזכיר שהרווח הוא 4000 שקל שהינם 4%. מס רווחי הון עומד כיום על 25% מהרווחים שנוצרו, (במקרה הכללי) על סמך סעיף 91 לפקודת מס הכנסה. כלומר, נאלץ לשלם למדינה 1000 שקלים, שהם 25% מהרווח שלנו.

זאת אומרת, שהרווח שלנו הוא 3,000 שקל, שהם תשואה נטו של 3% על ההון הראשוני שלנו, שהיה 100 אש”ח. אמנם התשואה ברוטו היא 4%, אך בניכוי מיסים, התשואה נטו שלנו היא 3%.

עכשיו, נחזור אל קרן ההשתלמות

בתחילת השנה היו בקרן 100 אש”ח, והיא סיימה את השנה בתשואה של 4% שהם 4000 שקל. נניח שהקרן נזילה, כלומר אפשר למשוך הכספים. זאת אומרת שאפשר למשוך 104 אש”ח מבלי לשלם כל מס רווח על הכסף!. כלומר בקרן השתלמות, מה שיש זה מה שנקבל. 4% תשואה הם 4% תשואה! התשואה הנטו שווה לתשואה הברוטו.

וכאן מגיע הדבר החשוב. אם הרצון שלנו היה להשיג את אותם 4% תשואה נטו, של קרן ההשתלמות, בשוק ההון, היינו צריכים להשקיע בתיק שיניב לנו 4%*1.33 = 5.33%. כי תיק כזה יניב לנו את תשואה של 4% נטו, אחרי מס רווחי הון.

זה היתרון הגדול של הקרן – התשואה שלה “מוכפלת” ב1.33!

אם אנחנו נבחן את הביצועים של שלושים קרנות ההשתלמות עם התשואה הכי גבוהה בחמש השנים לדוגמה (ממאי 2015 עד אפריל 2019) נראה שהתשואה השנתית הממוצעת היא 6.16% (התשואה החציונית היא 6.01%). בכוונה החישוב הוא על ממוצע של שלושים הקרנות הכי טובות (שהם בקירוב 20% מסך קרנות ההשתלמות הפעילות), כדי להראות לכם שבממוצע, אפשר להשיג תשואה גבוהה לאורך זמן.

כדי להשיג תשואה “נטו” של 6.16% בשוק ההון, נזדקק לתשואה ברוטו 8.19%. זו תשואה שלא קל להשיג.

למה זו שגיאה כלכלית לפרוע את קרן ההשתלמות:

עכשיו הגיע העת לבחון את ההצעה של הדוד שלכם. אנחנו נעזר בדוגמה של הצעת משכנתא אמיתית.

נבחן את הצעת המשכנתא הבאה שקיבלנו מיוני ומיכל (השמות בדויים) לנתח ב2/5/2019. תמהיל מספר 2251. שווי הנכס הוא 1.43 מש”ח וגובה המשכנתא הנדרשת היא 1.072 מש”ח – כלומר אחוז המימון עומד על 75% .

המשכנתא של מיכל ויוני

ראשית, נחשב את הריבית הכוללת של תיק המשכנתא הזה. הריבית הכוללת היא 3.2% (ניתן לראות כיצד לחשב אותה למטה). כלומר תשלומי הריבית שלנו על ההלוואה הזו יעמדו על 3.2% מתוך 1.072 מש”ח שהם 34,257 בשנה הראשונה. באופן תאורטי, תשלומי הריבית יפחתו משנה לשנה, כי יתרת הקרן (חוב הבנק שלכם) קטנה.

אם לא שמתם לב, הריבית הכוללת על תיק המשכנתא נמוכה בכמעט שלושה אחוז מהתשואה של שלושים קרנות ההשתלמות הטובות ביותר.

נניח שליוני ומיכל יש קה”ש שמשיגה בחמש שנים את התשואה הממוצעת של שלושים קרנות ההשתלמות הטובות ביותר. נקח לדוגמה את “אלטשולר שחם קרן השתלמות כללית ב’”. זו אינה הצעת השקעה. הציון במפורש באיזה קרן נשתמש היא כי יש צורך בנתונים על תוחלת וסטיית התקן שלה.

נניח שקרן ההשתלמות היא נזילה, ויש בה 100 אש”ח. כמו כן, נניח שמקומות העבודה של יוני ומיכל מפקידים להם 2000 שקל בחודש, על בסיס חודשי, לקרנות ההשתלמות שלהן.

אנחנו ננתח כל אחת מהאפשרויות המרכזיות העומדות בפני יוני ומיכל ונראה מה מהן יותר נכונה להם מבחינה כלכלית:

האפשרות הראשונה: לפרוע את קרן ההשתלמות של יוני ומיכל כדי להקטין את המשכנתא שלהם.

האפשרות הראשונה: פריעת קרן ההשתלמות, ולקיחת משכנתא קטנה יותר בשווי של 972 אש”ח.

במצב הזה, קרן ההשתלמות נפרעת במלואה. מקומות העבודה מקימים עבור יוני ומיכל קרנות השתלמות חדשות שמופקדות אליהן 2000 שקלים חדשים כל חודש. סכום הכסף שידרש ללוות מהבנק נמוך במאה אלף ₪ ועומד על 972 אש”ח.

אנו נציג את הנתונים בשתי דרכים.

הדרך הראשונה, והלא נכונה, מוצגת כעת. בגישה הזו, אנחנו “נצבע” את הכסף. כלומר נחזיק בראש שני חשבונות. יש לנו חשבון ההשקעות וחשבון חובות. הדבר הזה נקרא חשבונאות מנטלית. ריצארד ת’אלר חקר את הנושא הזה, בצורה נרחבת. בצד ההתחייבויות, חוב המשכנתא (הגרף הכחול) יורד עם השנים. לעומת זאת, הכסף הצבור בקרן ההשתלמות עולה עם השנים. בשנה השלושים, אם יוני ומיכל לא יגעו עוד בקרן ההשתלמות שלהם, סך הכספים בקרן יעמוד על 1.544 מש”ח.


עכשיו נבקש להסתכל על המידע בצורה הוליסטית. כלומר נבחן את מצבנו הכלכלי המאוחד – נסתכל על שווי הנכסים שלנו (הכסף הצבור בקרן) בניכוי התחייבויות (יתרת הקרן במשכנתא). זה הגיוני לבחון את זה ככה, כי ההפרדה הזו לנכסים והתחייבויות קיימת רק בראש שלנו.

 

בתחילה, אנחנו נמצאים עמוק בחוב של כ-מיליון שקלים, שמקוזז בהדרגה ככל שהשנים חולפות. במקביל, יש לנו נכס שצובר כספים – קרן ההשתלמות

כעת נעבור לראות מה קרה באפשרות השניה.

אפשרות שניה: לא נפרע את קרן ההשתלמות, ונקח משכנתא בגובה של 1.07 מש”ח.

במצב זה, יוני ומיכל לא נוגעים בקרן ההשתלמות. הם בעלי חוב גדול יותר אבל עם קרן בגובה מאה אלף ₪.

נסתכל על הניתוח המאוחד. ההתחלה של יוני ומיכלהיא בחוב גבוה יותר, אבל בתום המשכנתא, יתרת הנכסים שלהם עומדת על 1.821 מש”ח!

בואו נסכם את הנתונים בטבלה:

מה קורה פה?! האם זה הגיוני שאם נפרע את קרן ההשתלמות ניוותר עם פחות כסף בסוף התהליך?

אי פירעון הקרן היא פעולה נכונה יותר כלכלית. זאת מהסיבות הבאות:

  • התשואה על קרן ההשתלמות גבוהה משמעותית מהריבית על תיק המשכנתא.
  • הכוח החזק ביקום (על פי אלברט איינשטיין)– עיקרון “ריבית דריבית” פועל על יותר כסף. אם תשואת הקרן הייתה 5%, אז כשלא נפרע אותה, היא תהפוך 100 אש”ח ל5000 שקלים רווח, שיעבדו למעננו גם בשנה הבאה. כשכן נפרע את הכסף, לא ייווצרו רווחים שיעבדו למעננו בשנים הבאות.

מה האבחנה? “תורת הערך”

תורת הערך פותחה על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה בשנת 2002. טברסקי וכהנמן הצליחו להראות שבני אדם מקבלים החלטות לא רציונאליות, בתנאי אי ודאות.

בעזרת תורת הערך, הצלחנו להבין מדוע אנשים נוהגים בחוסר הגיון כלכלי ופורעים את קרן ההשתלמות. תורת הערך מראה שאנחנו נעדיף תוצאה ודאית (הפחתת חוב המשכנתא) על פני תוצאה שאינה ודאית, גם אם בתוחלת, היא טובה יותר (המשך צבירה וחיסכון בקרן השתלמות).

אנחנו שונאים להפסיד כסף. ממש. וזה מעביר אותנו על דעתנו. טברסקי וכהנמן הראו שהפסד של 100 שקלים הוא בעל השפעה גדולה יותר מרווח של 100 שקלים. למעשה, הפסד כספי הוא בעל ערך שגדול פי שלוש מרווח כספי של אותו סכום. אאוץ’.

תורת הערך – מתוך ויקיפדה By Pharexia – Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=78589012

הרי אין צורך בגאונות מתמטית בשביל להבין שכסף שיעשה 6% תשואה שנתית יצור תזרים גבוה יותר מחוב בריבית של 3%. אבל כשיש הבנה שהדרך לרווחים טומנת בחובה גם אפשרות להפסדים, אנחנו נוותר.

מה אפשר לעשות?

לא לפרוע את קרן ההשתלמות שלנו. נקודה.

כן… ברור שזה יעבוד.

אז ננסה להשתמש בנימוק אחר. זה ההסבר שהצליח לחדור להכי הרבה קודקודים. נראה מה תאמרו עליו.

חוב המשכנתא שלנו הוא חוב לטווח ארוך. לטווח של שלושים שנה שנה. ניתן לחשוב על קרן ההשתלמות במונחים של חיסכון לטווח ארוך. אימוץ הגישה הזו, תאשש שהסיכוי שלנו להפסיד נמוך מאוד.

נניח שאנחנו בגיל שלושים, וההפרשה החודשית שלנו לקרן ההשתלמות עומדת על 2000 שקל. אם נקח קרן אגרסיבית, נגיע לגיל 55 עם הון עצמי של 1.4 מש”ח. הכספים שהפקדנו יכפילו את עצמם ועוד קצת! בהשקעה לטווח ארוך, כמעט מובטח שהתשואות יהיו חיוביות. 1000 שקלים שהושקעו בS&P 500 בתחילת 1995 הניבו ב1.1.2019 4069 שקלים, תשואה של 406%!

לסיכום, לחיסכון בקה”ל יש את כל הגורמים להיות השקעה מדהימה. זה כסף שאנחנו לא מרגישים, כי הוא לא מגיע לעובר ושב שלנו, ואין לנו יכולת לבזבז אותו. כלומר, צריך להתאמץ כדי לבזבז אותו. בנוסף, זו השקעה שפטורה ממס רווחי הון – הראינו את המשמעות של כך.

בפריעת קרן ההשתלמות המחשבה שלכם היא הקטנת הסיכון. לדעתנו, צעד זה מגדיל את הסיכון וההימור הוא עליכן. ההימור הוא ש”יהיה בסדר” ו”לי זה לא יקרה”. ההימור הוא לבריאות שלמה, תעסוקה מוצלחת ורציפה עד הפרישה. קרן ההשתלמות היא כרית הביטחון שלכם לקטסטרופות כלכליות. אובדן עבודה, מצב חרום בריאותי, שריפה בבית, יילך הרכב – יש תמיד את הכסף. לא תצטרכו לקחת הלוואות מסוכנות או יותר גרוע – ליפול לתהום.

לסיכום – לא לפרוע את קרן ההשתלמות. מקסימום בעוד 25 שנה תופתעו ותגלונה שיש לכם מיליון וחצי שקלים פנויים בחשבון. זה קשה, אבל אתם תסתדרו.

מתודולוגיה – למי שרוצה להבין איך הגענו למסקנות שהצגנו

חשוב לנו להראות את הדרך למסקנות שהגענו כדי להניח את דעתכם. סליחה מראש, זו פסקה טכנית.

איך הקשנו על עצמנו בכוונה:

ראשית, בחרנו בכוונה משכנתא ב75% מימון, כי אלו סוג המשכנתאות עם הריביות הגבוהות ביותר. נוסף על כך, הקפדנו לבחור משכנתא עם ריביות גבוהות מהממוצע. עשינו את זה כדי לוודא שהמרווח בין התשואה מקרן ההשתלמות, לבין הריבית יהיה נמוך ככל האפשר. שלישית, הכסף הצבור בקרן היה נמוך, ועמד על 100 אש”ח. זה בוודאי נמוך יותר ממה שלמדנו משיחות עם לקוחות.

את הניתוחים של שתי המשכנתאות ביצענו בעזרת התוכנה של Finwiz. כלומר הבאנו לידי ביטוי את השינויים הצפויים בהחזר החודשי כתוצאה מעליות מדד, שינוי ריביות וכו’. הנחנו ששתי המשכנתאות הן באותו מדרגת מימון לכן הורדה של 100 אש”ח מהמשכנתא לא שינתה את הריביות.

דרך חישוב הריבית כוללת של התיק:

ריבית כוללת מחושבת על ידי ממוצע משוקלל של הריביות במשקל שלהם. זאת אומרת שהממוצע של התיק הוא:

כעת, דרך בחירת הקרן. בחרתי את קרן ההשתלמות כללי ב’ של אלטשולר שחם. זו אינה הצעת השקעה. הבחירה בקרן זו היא כי היא ממוצעת בביצועים שלה. יש טובות יותר ויש טובות פחות. לקחנו את הביצועים של הקרן בחמש השנים בין 2014 ל2019. חישבנו את התוחלת וסטיית התקן של התשואות. תוחלת התשואה היא 5.07% וסטיית התקן היא 5.5%. זאת אומרת, שב66% מהמקרים (בהנחת פילוג נורמלי), תשואת הקרן תנוע בין 10.57% ל -0.43%. דמי הניהול השנתיים עומדים על 0.8%.

דרך חישוב התשואה: בכל שנה, משלושים השנים של הניסוי, הגרלנו תשואה מפילוג נורמלי עם הפרמטרים שצויינו לעיל. הכפלנו את יתרת הקרן בתשואה השנתית פחות דמי ניהול והוספנו את הצבירה השנתית, שהיא 24000.

חזרנו על התהליך הזה עשר פעמים. חישבנו ממוצע של סכום הכסף בתום השנה האחרונה כדי לחשב כמה הקרן עשתה.

בתרחיש שבו יוני ומיכל יפרעו את הקרן כדי להקטין את חוב המשכנתא, הקטנו את כל אחד משלושת המסלולים ב33000 שקל.

מה קורה שנשקיע את ההפרש בהחזר החודשי?

ההבדל בהחזר החודשי בין המשכנתא ללא פירעון (1.072 מש”ח) למשכנתא המופחתת (972 אש”ח) הוא 473 שקלים. מי שתוהה מה קורה אם נקח את הכסף הזה ונשקיע אותו במשך 30 שנה – אז גם את זה עשינו. צעד זה נעשה בחוסר חשק, כי אין סיכוי שבאמת תעשו את זה, מדי חודש בחודשו במשך שלושים שנה. ניתן לחזור למה שנכתב על הפחתה היפרבולית כדי להבין מה טיב התוכניות שאנחנו עושים. אבל בכל זאת, בשביל מי שמחפש סיבה, אז הנה זה בא.

לקחנו את ה473 ₪ בחודש שהם 5676 בשנה. והשקענו אותם במכשיר השקעה שונה (כי אי אפשר להשקיע בקרן השתלמות) שנותן אותה תשואה שנתית כמקודם. גם כאן, ביצענו עשרה ניסויים ומיצענו את הרווחים. הנחנו שנמשוך את הכסף אחרי שלושים שנה, וכאן הגיע הבעסה – צריך לשלם מס רווחי הון על הרווחים! אז גם אם השקעתם את ההפרש, במשך 360 חודשים, שאין סיכוי שזה יקרה, הגענו לחישוב שלהשאיר את קרן ההשתלמות, במקום לפרוע, עדיף ב30 אש”ח!

אין לכם כוח לקרוא את הכל? רוצים פשוט לשכור את מי ששורק את זה מתוך שינה??

נשמח לעזור!