יולי 27, 2019

מה תהיה האינפלציה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שתפו!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שתפו!

מה תהיה האינפלציה? מה יקרה לפריים? כיצד הריבית המשתנה תשתנה?

החלטתם לבנות תמהיל ולשלב בו משתנה, פריים או מסלולים צמודי מדד? אתם חייבים להניח הנחות מה יקרה למדדים הללו בעתיד. אתם חייבים לנסות לענות על השאלה “מה תהיה האינפלציה” וגם על “מה יקרה לפריים”. אם אתם לא תעשו זאת, אתם נוקטים בגישת “יהיה בסדר”. אני חושב שתסכימו איתי, שכאן כשמדובר בבית שלכם ושל המשפחה שלכם, כדאי שננקוט בגישה יותר אחראית.

הערה קטנה: ישנם אתרים ואפליקציות המפעילים מחשבוני משכנתא פופולריים. בחלק מהמחשבונים הללו, כברירת מחדל, אין שינויים בהלוואות הפריים או בהלוואות המשתנות. זאת אומרת, שמי שמקבל החלטות על סמך המחשבונים הללו, מניח שלאורך חיי המשכנתא שלו, לא יהיה שינוי במדדים הללו. זה לא הגיוני, וזה מסוכן.

יש הרבה גישות שבהן יועצים, מתכנני משכנתאות ולווים משתמשים כדי להגדיר את השינויים במדדים הכלכליים הללו. לפני שאני אתאר את מה שאני עושה, ולמה אני חושב שהוא נכון, אני אתאר מה נעשה על ידי אחרים, ולמה לדעתי זה פחות מדויק.

גישה שגויה ראשונה: “מה שהיה הוא שיהיה”

מה היא אומרת: אנחנו מעריכים שהאינפלציה והפריים בשנים הבאות הם מה שהיה בשנים האחרונות. “מה תהיה האינפלציה בשנים הבאות? מה שהייתה שנה אחרונה”

מה זה אומר ת’כלס: אם בשנת 2018 האינפלציה הייתה 0.8%, אז אנחנו נניח שבשלושים השנים הבאות, היא תעמוד על שיעור שנתי של 0.8%. באותו האופן, אם ריבית בנק ישראל עומדת עכשיו על 0.25% אז בשלושים השנים הקרובות היא תישאר ברמה של 0.25%.

למה אני חושב שזה לא טוב מספיק: כי זה מסוכן! אנחנו נמצאים כעת ברמת ריביות נמוכה היסטורית! האינפלציה השנתית נמצאת מתחת לרף התחתון המקובל על בנק ישראל, וריבית הפריים הכי נמוכה אי פעם. עקב היווצרות בועות האשראי בשוק הרכב ושוק הדיור, בנק ישראל רוצה ומעוניין להעלות את הריבית. תמהיל שיבנה על סמך ההנחות הללו יהיה חשוף יתר על המידה לשינויים – ומסכן את בעליו בעליות דרמטיות בהחזר החודשי.

גישה שגויה שניה: “One size fits all”

מה היא אומרת: נתכנן תמהיל עם מספר קבוע ויחיד למשתנים הכלכליים. “מה תהיה האינפלציה בשנים הבאות? 2%!”

מה זה אומר ת’כלס: יש מספר אחד ויחיד שיהיה תקף לאינפלציה, לפריים ולמשתנות בשלושים שנים הבאות. לדוגמה, באינפלציה שמים 2% בשנה – כי זה מרכז היעד של בנק ישראל. בפריים שמים 3% – שזה קצת יותר גבוה ממה שיש היום וקצת יותר נמוך ממה שהיה פעם…

למה אני חושב שזה לא טוב מספיק: ראשית, הגישה הזו הרבה יותר טובה מהגישה הקודמת. אם הקבועים שבחרנו לא נמוכים, אז יש כאן גידור טוב יותר של הסיכונים.

הבעיה הראשונה היא: איזה מספר לשים? מה לשים במשתנים כדי לתאר בצורה הכי סבירה את מה שיקרה בשלושים שנים הבאות. באינפלציה זה קל, כי אנחנו יודעים שבנק ישראל רוצה שהאינפלציה השנתית תהיה בין 1% ל3%. אבל מה שמים בפריים? ומה שמים במשתנות? האקלים הכלכלי משתנה כל הזמן, ולתת מספר אחד שיתאר את השינויים בריבית בנק ישראל לשלושים שנה – נשמע לי טירוף.

הבעיה השניה כאן היא שיש גידור יתר. אנחנו תכננון תמהיל לאינפלציה של 2%, אבל האינפלציה כעת היא לא 2%, היא אפילו לא קרובה לשם. היא נמצאת ברמה של מתחת ל1% בחמשת השנים האחרונות. השיטת גידור הזו “מענישה” מסלולים צמודי מדד והופכת אותם ללא אטרקטיביים. שוק הדיור שלנו מאוד משוכלל, מאפשר לבנות משכנתא בהמון צורות והגישה הזו אוטומטית מוציאה הרבה מאוד הלוואות מהמשחק. כלומר, הגישה הזו תייקר שלא לצורך את המשכנתא שלכם.

ואמנם מספר נמוך יותר יעקר את הטיעון שלי, אבל מספר נמוך יותר גורם לתכנון פחות בטוח. כלומר, אם אתם מתכננים תמהיל על בסיס שהאיפלציה תהיה 1.5%, אז התמהיל שלכם לא יהיה מתאים אם האינפלציה תעלה ל2%.

 

אלה הגישות המרכזיות שנתקלת בהן במהלך עבודתי. אני מגדיר אותן כ”בעייתיות” מכיוון שהן מבוססות על כללי אצבע וחוקים לא מבוססים. הגישות הבאות שאני אתאר, שבהן אני משתמש, מבוססות על מחקר אקדמי ויתרה מזאת – הן בשימוש של ממשלות, בנקים מרכזיים ומוסדות פיננסיים.

אין לכם כוח לקרוא את כל זה? רוצים שאחפור לכם במקום?

אשמח לעזור!

שינוי גודל גופנים
ניגודיות

בואו נדבר

רוצים לשוחח עוד? מלאו את הטופס ואחזור אליכם בהקדם.