משכנתא זה הרבה יותר ממתמטיקה ומספרים
התחלנו לעסוק בתחום של כלכלה התנהגותית אחרי שניתחנו מאות רבות של תמהילים. הניתוחים הללו אפשרו לנו לשוחח עם אנשים מכל קצוות האוכלוסייה. שוחחנו עם הייטקיסטים ופועלי ייצור, עם טבחים וחיילים, עם עורכי דין מעונבים ופנסיונרים משועממים. ייעצנו לאנשים עם ידע פיננסי וכלכלי מרשים וגם להדיוטות גמורים. כולם עשו את אותם הטעויות – שוב ושוב ושוב.
השתגענו. הסברנו לאנשים למה תוכניות הפעולה שלהם לא מציאותיות – והם הסבירו למה דווקא אנחנו אלו שהטעות בידינו. כשהצבענו על נקודות הכשל באסטרטגיה ובתמהיל – טיעונינו זכו לביטול מופגן. נעזרנו בדוגמאות מהחיים שלהם עצמם כדי להעמיד אותם על טעותם – אבל התשובה הייתה: “במשכנתא זה אחרת”.
הכל השתנה לאחר שנחשפנו למחקרים בתחום כלכלה התנהגותית. מאמרים של ריצ’רד ת’אלר, זוכה פרס נובל לכלכלה בשנת 2017, ודניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2002, סיפקו את ההסברים האקדמיים לתופעות שנתקלנו ונמשיך להיתקל בהן חדשות לבקרים. מה שניתן לראות בפרקטיקה, נחקר והוכח תאורטית.
בספרו המרתק של ריצארד תאלר, "ככה לא מתנהגים", על התפתחות הכלכלה ההתנהגותית, הוא מתאר איך הקהילה האקדמית דחתה אותו ואת רעיונתיו במשך שנים ארוכות. זמן רב עבר, עד שממצאיו, על חוסר הדיוק במודלים הכלכליים שבהם אנחנו השתמשנו, החלו לזכות בהכרה שהם היו ראויים לה. כיום, יש צוותים בממשלות וארגונים גדולים שמשתמשים בכלים מהתחום כדי ליישם ולהטמיע תהליכים משמעותיים.
משכנתא זה לא רק מספרים
עם קורטוב של תעופה עצמית, אנחנו בתחושה שאנחנו באותו המצב כמו ריצארד תיילר. האנשים שמולנו מתעלמים מהיותם בני אנוש עם חולשות ותשוקות. הם משוכנעים שההתנהגות שלהם ראציונלית לחלוטין. לכן, החלטנו לגייס את התאוריה לפרקטיקה ולשנות את האופן שבו נלקחת משכנתא בישראל. החלטנו לקרוא תיגר על שיטות העבודה בבנקים וגם של חלק מאנשי המקצוע, פשוט כי החשיבה המובילה אותנו היא שאי אפשר אחרת. אי אפשר לבנות תמהיל בלי להתחשב בסוגיות הבאות שיתוארו.
בביסוס טיעונינו -אנו ניתלה באילנות גבוהים. זה לא אנחנו, אלו הם זוכי פרס נובל. הכלכלה ההתנהגותית שינתה את חיינו מן הקצה אל הקצה. ממשלת בריטניה משלבת צוותים של כלכלנים חברתיים כדי לשפר את אחוזי הגבייה ממיסים. חברות השקעות ופנסיה משתמשות בכלים של כלכלה התנהגותית כדי לעודד אותנו להגדיל את שיעורי החיסכון לפנסיה.
מטרתנו היא זו: להביא אל המודעות את השגיאות התנהגותיות שכולנו מבצעים ובכך לעזור לזהות ולהימנע מהם לפני שהם מתרחשות. בנימה פרקטית יותר, נרצה להבהיר לכם מה המשגים ההתנהגותיים שידפקו את המשכנתא שלכם. נתחיל.
מה אנחנו לא – "בני כלכל"
ריצ’רד ת’אלר הקדיש את חייו האקדמיים כדי להוכיח שאנחנו לא מתנהגות לפי המודלים הכלכליים המקובלים. מהם אותם מודלים כלכליים מקובלים?
ראשית, ההנחה שעומדת בבסיס מדע הכלכלה הקלאסית היא בחירה בעזרת “אופטימיזציה מוגבלת”. כלומר, אם נקבל ארבע-מאות שקלים בלבד (זו ההגבלה) עבור תקציב רכישות המזון השבועית ,האם נדע, מבין עשרות אלפי המוצרים בחנות, לבחור את סל המזון הכי טוב ונכון למשפחה שלנו (זו האופטימיזציה) ולנצל את ה400 שקלים הללו במלואם. ברור שנצליח לעשות זאת, נכון?
נוסף על כך, המודלים הקלאסיים בכלכלה מבוססים על כך שאין לנו בעיות שליטה עצמית. אם הגדרנו תוכנית כלכלית, אז אנחנו נעמוד בה ללא קושי ושום דבר לא יסיט אותנו מהמטרה. כך, שאם החלטנו לפצוח בדיאטה חדשה, אין סיכוי שמגש בורקסים טרי, על הבוקר, ליד המשרד שלנו יפתה אותנו לשבור את הדיאטה. נכון? כמובן שנחזיק מעמד!
ולסיום, התאוריה הכלכלית הבסיסית טוענת שאנחנו תמיד נראה את התמונה ה”מלאה” בניהול ענייננו הפיננסיים. אנחנו נדע להסיט כסף ממקום למקום כדי לעמוד במטרותינו הכלכליות. כך למשל, אנחנו נפרע מיד את פיקדון החיסכון לילדים הנושא תשואה צנועה של 1%, כדי להחזיר הלוואה יקרה בעלת ריבית של 5%. ברור שנעשה את זה, הא?
אם אתם באמת מצליחים לנהוג לפי האמור בפסקאות לעיל, אז מזל טוב – אתם “בני כלכל” (כפי שמגדיר זאת דניאל כהנמן בספרו “לחשוב מהר לחשוב לאט”) . אתם פועלים בצורה רציונאלית ומחושבת, וכנראה שאתם היחידים בעולם. השלבים הבאים לא מיועדים עבורכם כי אתם מסוגלים לראות את התועלת בכל מצב, להתעלם מהחולשות האנושיות שלכם, להתמודד ולהמנע ממלכודות פסיכולוגיות ולעבד במוחכם בעיות מסובכות בקלות. ברור. אתם דאטה מ”מסע בן כוכבים”!
מה אנחנו כן – "בני ובנות אנוש"
אם לא הצלחתם להבחין בציניות, העולה מתוך הפסקאות האחרונות, נצטרך להשתפר בהעברת הנושא הזה. מניסיוננו הדל באינטרקציות עם האנשים הסובבים אותנו – אין אף אחד שנוהג בצורה רציונלית – כפי שמתארים ספרי הכלכלה. המגבלות האנושיות שלנו גורמות לנו לבצע במו ידנו שגיאות וטעויות שפוגעות במשכנתא שלנו, אבל יתרה מזו, פוגעות גם במצבנו הכלכלי. אנחנו “בני אנוש” – כלומר מונעים על ידי החולשות, הדחפים והרצונות שלנו.
וכל התנהגות כזו, המונעת מאנושיותינו, טומנת בחובה סכנה גדולה לנו כאשר אנחנו נתכנן את המשכנתא שלנו. הדרך היחידה להימנע מהטעויות הללו היא להיות במודעות אליהן. “חוכמת ההמונים” שנגישה לכולנו בפורומים באינטרנט עלולה לגרום לכולנו לקחת החלטות שנראות טובות, אך מתחת לפני השטח, הן פשוט יקרות.
כלכלה התנהגותית והמשכנתא שלנו
לכן, ביחידות הבאות, נתאר מושגים מתחום הכלכלה ההתנהגותית, ונסביר איך הם משפיעים על המשכנתא שלנו. נראה שההשפעה שלהם מתרחבת גם אל כל ההתנהגות הכלכלית שלנו.
- יש לנו בעיה לראות את כל התמונה. אנחנו נתמקד רק בחלק קטן ממנה – כי זה החלק שידגישו בפנינו. התופעה הזאת נקראת “הטיית מסגור”. היא גורמת לכך שהלוואות הצטרפות של הבנק, מענק חתימה של המשכנתא, הלוואות מקרן השתלמות במקום המשכנתא והלוואות מהמשפחה נראות מאוד מפתות ונכונות, אבל הן עלולות לגרום ליותר נזק מתועלת.
- בגלל חוסר היכולת שלנו להתמודד עם בעיות מורכבות, אנחנו נשתמש ב“יוריסטיקות והטיות”. זה גורם לנו לבצע השוואות שגויות ולא נכונות של המשכנתא. בגלל זה, אסור לנו להשוות את המשכנתא על בסיס הריביות שקיבלנו (במיוחד לא בריבית הפריים והקל”צ!).
- “תורת הערך” מלמדת אותנו שחרף החשש שלנו מהפסדים, והרצון שלנו לחפש תוצאות ודאיות, אסור לנו לפרוע את קרן השתלמות כדי לצמצם את יתרת החוב שלנו לבנק.
- לכולנו יש בעיות שליטה עצמית. אל לנו לשקר לעצמנו. אנחנו כמעט אף פעם לא נבצע את תוכניות השיפור העצמי שהגדרנו לעצמנו. בדיוק בגלל הבעיה הזו, שנגרמת בגלל “הפחתה היפרבולית”, הדבר הנכון הוא לדחות את התמהיל שיוצע לנו בבנק, כי הוא יהיה בסוף הכי יקר.
- אם נחזור שוב לתורת הערך, נראה איך אנחנו עלולים לפגוע בחיסכון שלנו לפרישה כשנרצה לסיים את המשכנתא מהר.
בהצלחה – אנחנו מתחילים.