fbpx
יולי 26, 2019

כלכלה התנהגותית והשלכותיה על המשכנתא שלנו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שתפו!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שתפו!

משכנתא זה הרבה יותר ממתמטיקה ומספרים

התחלנו לעסוק בתחום של כלכלה התנהגותית אחרי שניתחנו מאות רבות של תמהילים. הניתוחים הללו אפשרו לנו לשוחח עם אנשים מכל קצוות האוכלוסייה. שוחחנו עם הייטקיסטים ועובדי צווארון כחול. ייעצנו לאנשים בעלי ידע פיננסי וכלכלי מרשים וגם להדיוטות גמורים. כולם עשו את אותם הטעויות – שוב ושוב ושוב.

השתגענו. הסברנו לאנשים למה תוכנית פעולה שלהן לא מציאותיות – והם הסבירו למה דווקא אנחנו אלו שטועים. כשהצבענו על נקודות הכשל באסטרטגיה ובתמהיל – טיעונינו זכו לביטול מופגן. נעזרתי בדוגמאות מהחיים שלהם עצמם כדי להעמיד אותם על טעותם – אבל הם ענו לנו: “במשכנתא זה אחרת”.

הכל השתנה לאחר שנחפשנו למחקרים בתחום כלכלה התנהגותית. מאמרים של ריצ’רד ת’אלר, זוכה פרס נובל לכלכלה בשנת 2017, ודניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2002, סיפקו את ההסברים האקדמיים לתופעות שאנו נתקלים בהן חדשות לבקרים. מה שאנו רואים בפרקטיקה, נחקר והוכח תאורטית.

ככה לא מתנהגים - ריצ'ארד תאלר - על היווצרותה של הכלכלה ההתנהגותית
ככה לא מתנהגים – ריצ’ארד תאלר – על התפתחותה של הכלכלה ההתנהגותית

בספרו המרתק של ריצארד תאלר, “ככה לא מתנהגים”, על התפתחות הכלכלה ההתנהגותית, הוא מתאר איך הקהילה האקדמית דחתה אותו ואת רעיונתיו במשך שנים ארוכות. זמן רב עבר, עד שממצאיו, על חוסר הדיוק במודלים הכלכליים שבהם אנחנו השתמשנו, החלו לזכות בהכרה שהם היו ראויים לה. כיום, יש צוותים בממשלות וארגונים גדולים שמשתמשים בכלים מהתחום כדי ליישם ולהטמיע  תהליכים משמעותיים.

משכנתא זה לא רק מספרים

עם קצת קורטוב של תעופה עצמית, אנחנו חשים שאנחנו נמצאים באותו המצב כמו ריצארד תיילר. האנשים שמולנו מתעלמים מהיותם בני אנוש עם חולשות ותשוקות. הם משוכנעים שההתנהגות שלהם ראציונלית לחלוטין. לכן, החלטנו לגייס את התאוריה לפרקטיקה ולשנות את האופן שבו הלווים בישראל לוקחים משכנתא. החלטנו לקרוא תיגר על שיטות העבודה בבנקים וגם של חלק מאנשי המקצוע, פשוט כי אנחנו חושבים שאי אפשר אחרת. אי אפשר לבנות תמהיל בלי להתחשב בסוגיות הבאות שיתוארו.

בביסוס טיעונינו -אנו ניתלים באילנות גבוהים. אל תאמינו לנו, תאמינו לזוכי פרס נובל. הכלכלה ההתנהגותית שינתה את חיינו מן הקצה אל הקצה. ממשלת בריטניה משלבת צוותים של כלכלנים חברתיים כדי לשפר את אחוזי הגבייה ממיסים. חברות השקעות ופנסיה משתמשות בכלים של כלכלה התנהגותית כדי לעודד אותנו להגדיל את שיעורי החיסכון לפנסיה.

מטרתנו היא זו: להביא אל המודעות את השגיאות התנהגותיות שכולנו מבצעים ובכך לעזור לכם לזהות ולהימנע מהם לפני שהם מתרחשות. בנימה פרקטית יותר, מה המשגים ההתנהגותיים שידפקו את המשכנתא שלכם. בואו נתחיל.

 

מה אנחנו לא – “בני כלכל”

ריצ’רד ת’אלר הקדיש את חייו האקדמיים כדי להוכיח שאנחנו לא מתנהגים לפי המודלים הכלכליים המקובלים. מהם אותם מודלים כלכליים מקובלים?

ראשית, ההנחה שעומדת בבסיס מדע הכלכלה הקלאסית היא בחירה בעזרת “אופטימיזציה מוגבלת”. כלומר, אם ניתן לכם ארבע-מאות שקלים בלבד (זו ההגבלה) עבור תקציב רכישות המזון השבועית , אתם תדעו, מבין עשרות אלפי המוצרים בחנות, לבחור את סל המזון הכי טוב ונכון למשפחה שלכם (זו האופטימיזציה) ולנצל את ה400 שקלים הללו במלואם. ברור שנצליח לעשות זאת, נכון?

נוסף על כך, המודלים הקלאסיים בכלכלה מבוססים על כך שאין לנו בעיות שליטה עצמית. אם הגדרנו תוכנית כלכלית, אז אנחנו נעמוד בה ללא קושי ושום דבר לא יסיט אותנו מהמטרה. כך, שאם החלטתם שאתם פוצחים בדיאטה חדשה, אין סיכוי שמגש בורקסים מהביל, על הבוקר, ליד המשרד שלכם יפתה אתכם לשבור את הדיאטה. נכון? כמובן שנחזיק מעמד!

ולסיום, התאוריה הכלכלית הבסיסית טוענת שאנחנו תמיד רואים את התמונה ה”מלאה” בניהול ענייננו הפיננסיים. אנחנו יודעים להסיט כסף ממקום למקום כדי לעמוד במטרותינו הכלכליות. כך למשל, אנחנו נפרע מיד את פיקדון החיסכון לילדים, הנושא תשואה צנועה של 1%, כדי להחזיר הלוואה יקרה בעלת ריבית של 5%. ברור שנעשה את זה, הא?

אם אתם באמת מצליחים לנהוג לפי האמור בפסקאות לעיל, אז מזל טוב – אתם “בני כלכל” (כפי שמגדיר זאת דניאל כהנמן בספרו “לחשוב מהר לחשוב לאט”) . אתם פועלים בצורה רציונאלית ומחושבת, וכנראה שאתם היחידים בעולם. השלבים הבאים לא מיועדים עבורכם כי אתם מסוגלים לראות את התועלת בכל מצב, להתעלם מהחולשות האנושיות שלכם, להתמודד ולהמנע ממלכודות פסיכולוגיות ולעבד במוחכם בעיות מסובכות בקלות. ברור. אתם דאטה מ”מסע בן כוכבים”!

 

מה אנחנו כן – “בני אנוש”

אם לא הצלחתם להבחין בציניות, העולה מתוך הפסקאות האחרונות, אנו צריכים להשתפר בהעברת הנושא הזה. מניסיוננו הדל באינטרקציות עם האנשים הסובבים אותנו – אין אף אחד שנוהג בצורה רציונלית – כפי שמתארים ספרי הכלכלה. המגבלות האנושיות שלנו גורמות לנו לבצע במו ידנו שגיאות וטעויות שפוגעים במשכנתא שלנו, אבל יתרה מזו, פוגעים גם במצבנו הכלכלי. אנחנו “בני אנוש” – כלומר מונעים על ידי החולשות, הדחפים והרצונות שלנו.

וכל התנהגות כזו, המונעת מאנושיותינו, טומנת בחובה סכנה גדולה לנו כאשר אנחנו באים לתכנן את המשכנתא שלנו. הדרך היחידה להימנע מהטעויות הללו היא להיות מודע אליהן. “חוכמת ההמונים” שנגישה לכולנו בפורומים באינטרנט עלולה לגרום לכולנו לקחת החלטות שנראות טובות, אך מתחת לפני השטח, הן פשוט יקרות.

 

כלכלה התנהגותית והמשכנתא שלנו

לכן, ביחידות הבאות, נתאר מושגים מתחום הכלכלה ההתנהגותית, ונסביר איך הם משפיעים על המשכנתא שלנו. אתם גם תראו שההשפעה שלהם מתרחבת גם אל כל ההתנהגות הכלכלית שלנו.

  • יש לנו בעיה לראות את כל התמונה. אנחנו מתמקדים רק בחלק קטן ממנה – כי זה החלק שהדגישו בפנינו. התופעה הזאת נקראת “הטיית מסגור”. היא גורמת לכך שהלוואות הצטרפות של הבנק, מענק חתימה של המשכנתא, הלוואות מקרן השתלמות במקום המשכנתא והלוואות מהמשפחה נראות מאוד מפתות ונכונות, אבל הן עלולות לגרום ליותר נזק מתועלת.
  • בגלל חוסר היכולת שלנו להתמודד עם בעיות מורכבות, אנחנו משתמשים ב“יוריסטיקות והטיות”. זה גורם לנו לבצע השוואות שגויות ולא נכונות של המשכנתא. בגלל זה, אסור לנו להשוות את המשכנתא על בסיס הריביות שקיבלנו (במיוחד לא בריבית הפריים והקל”צ!).
  • “תורת הערך” מלמדת אותנו שחרף החשש שלנו מהפסדים, והרצון שלנו לחפש תוצאות ודאיות, אסור לנו לפרוע את קרן השתלמות כדי לצמצם את יתרת החוב שלנו לבנק.
  • לכולנו יש בעיות שליטה עצמית. בואו לא נשקר לעצמנו. אנחנו כמעט אף פעם לא מבצעים את תוכניות השיפור העצמי שאנחנו מגדירים לעצמנו. בדיוק בגלל הבעיה הזו, שנגרמת בגלל “הפחתה היפרבולית”, אנחנו צריכים לדחות את התמהיל שהבנקאי יציע לנו, כי הוא יהיה בסוף הכי יקר.
  • אם נחזור שוב לתורת הערך, נראה איך אנחנו עלולים לפגוע בחיסכון שלנו לפרישה כשנרצה לסיים את המשכנתא מהר.

בהצלחה –  אנחנו מתחילים.

אין לכם כוח לקרוא את הכל? רוצים פשוט לשכור את מי ששורק את זה מתוך שינה??

נשמח לעזור!