fbpx
יולי 26, 2019

כלכלה התנהגותית והשלכותיה על המשכנתא שלנו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שתפו!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שתפו!

משכנתא זה הרבה יותר ממתמטיקה ומספרים

נחשפתי לתחום של כלכלה התנהגותית אחרי שניתחתי מאות רבות של תמהילים. הניתוחים הללו אפשרו לי לדבר עם אנשים מכל קצוות האוכלוסייה. שוחחתי עם הייטקיסטים ועובדי צווארון כחול. ייעצתי לאנשים בעלי ידע פיננסי וכלכלי מרשים וגם להדיוטות גמורים. כולם עשו את אותם הטעויות – שוב ושוב ושוב.

השתגעתי. הסברתי לאנשים למה תוכנית פעולה שלהן לא מציאותיות – והם הסבירו למה דווקא אני זה שטועה. כשהצבעתי על נקודות הכשל באסטרטגיה ובתמהיל – טיעוני זכו לביטול מופגן. נעזרתי בדוגמאות מהחיים שלהם עצמם כדי להעמיד אותם על טעותם – אבל הם ענו לי: “במשכנתא זה אחרת”.

לאחר שנה, חבר שהוא פסיכולוג חברתי, חשף אותי לאוצר אקדמי בלום – מחקרים בתחום כלכלה התנהגותית. מחקרים בתחום כלכלה התנהגותית של ריצ’רד ת’אלר, זוכה פרס נובל לכלכלה בשנת 2017, ודניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2002, סיפקו לי את ההסברים האקדמיים לתופעות שאני נתקל בהן חדשות לבקרים. מה שאני ראיתי בפרקטיקה, נחקר והוכח תאורטית.

קשה להפריז כמה התרגשתי כאשר קיבלתי לידי את ספרו של ריצ’ארד תאלר, “ככה לא מתנהגים”.

ככה לא מתנהגים - ריצ'ארד תאלר - על היווצרותה של הכלכלה ההתנהגותית
ככה לא מתנהגים – ריצ’ארד תאלר – על התפתחותה של הכלכלה ההתנהגותית

בספרו המרתק, על התפתחות הכלכלה ההתנהגותית, הוא מתאר איך הקהילה האקדמית דחתה אותו ואת רעיונתיו במשך שנים ארוכות. זמן רב עבר, עד שממצאיו, על חוסר הדיוק במודלים הכלכליים שבהם אנחנו השתמשנו, החלו לזכות בהכרה שהם היו ראויים לה. כיום, יש צוותים בממשלות וארגונים גדולים שמשתמשים בכלים מהתחום כדי ליישם ולהטמיע  תהליכים משמעותיים.

משכנתא זה לא רק מספרים

בכל מקרה – הגעתי להארה. אני נמצא באותו המצב כמו ריצארד תיילר. האנשים שמולי מתעלמים מהיותם בני אנוש עם חולשות ותשוקות. הם משוכנעים שההתנהגות שלהם ראציונלית לחלוטין. ואז החלטתי לגייס את התאוריה לפרקטיקה ולשנות את האופן שבו הלווים בישראל לוקחים משכנתא. החלטתי לקרוא תיגר על שיטות העבודה בבנקים וגם של חלק מאנשי המקצוע, פשוט כי אני חושב שאי אפשר אחרת. אי אפשר לבנות תמהיל בלי להתחשב בסוגיות הבאות שאתאר.

ייתכן שתדחו את דבריי. אבל אני מסתמך על דבר אחד – אני נתלה באילנות גבוהים. אל תאמינו לי, תאמינו לזוכי פרס נובל. הכלכלה ההתנהגותית שינתה את חיינו מן הקצה אל הקצה. ממשלת בריטניה משלבת צוותים של כלכלנים חברתיים כדי לשפר את אחוזי הגבייה ממיסים. חברות השקעות ופנסיה משתמשות בכלים של כלכלה התנהגותית כדי לעודד אותנו להגדיל את שיעורי החיסכון לפנסיה.

מטרתי היא זו: להביא אל המודעות את השגיאות התנהגותיות שכולנו מבצעים ובכך לעזור לכם לזהות ולהימנע מהם לפני שהם מתרחשות. בנימה פרקטית יותר, מה המשגים ההתנהגותיים שידפקו את המשכנתא שלכם. בואו נתחיל.

 

מה אנחנו לא – “בני כלכל”

ריצ’רד ת’אלר הקדיש את חייו האקדמיים כדי להוכיח שאנחנו לא מתנהגים לפי המודלים הכלכליים המקובלים.

ראשית, ההנחה שעומדת בבסיס מדע הכלכלה הקלאסית היא שאנחנו בוחרים בעזרת “אופטימיזציה מוגבלת”. זה אומר שאם אני אתן לכם ארבע-מאות שקלים בלבד (זו ההגבלה) עבור רכישות המזון השבועיות שלכם, אתם תדעו, מבין עשרות אלפי המוצרים בחנות, לבחור את סל המזון הכי טוב ונכון למשפחה שלכם (זו האופטימיזציה) ולנצל את ה400 שקלים הללו במלואם. ברור שנצליח לעשות זאת, נכון?

נוסף על כך, המודלים הקלאסיים בכלכלה מבוססים על כך שאין לנו בעיות שליטה עצמית. אם הגדרנו תוכנית כלכלית, אז אנחנו נעמוד בה ללא קושי ושום דבר לא יסיט אותנו מהמטרה. כך, שאם החלטתם שאתם פוצחים בדיאטה חדשה, אין סיכוי שמגש בורקסים מהביל, על הבוקר, ליד המשרד שלכם יפתה אתכם לשבור את הדיאטה. נכון? כמובן שנחזיק מעמד!

ולסיום, התאוריה הכלכלית הבסיסית טוענת שאנחנו תמיד רואים את התמונה ה”מלאה” בניהול ענייננו הפיננסיים. אנחנו יודעים להסיט כסף ממקום למקום כדי לעמוד במטרותינו הכלכליות. כך למשל, אנחנו נפרע מיד את פיקדון החיסכון לילדים, הנושא תשואה צנועה של 1%, כדי להחזיר הלוואה יקרה בעלת ריבית של 5%. ברור שנעשה את זה, הא?

אם אתם באמת מצליחים לנהוג לפי האמור בפסקאות לעיל, אז מזל טוב – אתם “בני כלכל” (כפי שמגדיר זאת דניאל כהנמן בספרו “לחשוב מהר לחשוב לאט”) . אתם פועלים בצורה רציונאלית ומחושבת, וכנראה שאתם היחידים בעולם. השלבים הבאים לא מיועדים עבורכם כי אתם מסוגלים לראות את התועלת בכל מצב, להתעלם מהחולשות האנושיות שלכם, להתמודד ולהמנע ממלכודות פסיכולוגיות ולעבד במוחכם בעיות מסובכות בקלות. ברור. אתם דאטה מ”מסע בן כוכבים”!

 

מה אנחנו כן – “בני אנוש”

אם לא הצלחתם להבחין בציניות, העולה מתוך הפסקאות האחרונות, זה אומר שאני צריך להשתפר בהעברת הנושא הזה. כי מניסיוני הדל עם האנשים הסובבים אותי – אין אף אחד שנוהג בצורה רציונלית – כפי שמתארים ספרי הכלכלה. המגבלות האנושיות שלנו גורמות לנו לבצע במו ידנו שגיאות וטעויות שפוגעים במשכנתא שלנו, אבל יתרה מזו, פוגעים גם במצבנו הכלכלי. אנחנו “בני אנוש” – כלומר מונעים על ידי החולשות, הדחפים והרצונות שלנו.

וכל התנהגות כזו, המונעת מאנושיותינו, טומנת בחובה סכנה גדולה לנו כאשר אנחנו באים לתכנן את המשכנתא שלנו. הדרך היחידה שלכם מלהימנע מהטעויות הללו היא להיות מודע אליהן. “חוכמת ההמונים” שנגישה לכולנו בפורומים באינטרנט עלולה לגרום לכולנו לקחת החלטות שנראות טובות, אך מתחת לפני השטח, הן פשוט יקרות.

 

כלכלה התנהגותית והמשכנתא שלנו

לכן, ביחידות הבאות, אני אתאר מושגים מתחום הכלכלה ההתנהגותית, ואסביר איך הם משפיעים על המשכנתא שלנו. אתם גם תראו שההשפעה שלהם מתרחבת גם אל כל ההתנהגות הכלכלית שלנו.

  • יש לנו בעיה לראות את כל התמונה. אנחנו מתמקדים רק בחלק קטן ממנה – כי זה החלק שהדגישו בפנינו. התופעה הזאת נקראת “הטיית מסגור”. היא גורמת לכך שהלוואות הצטרפות של הבנק, מענק חתימה של המשכנתא, הלוואות מקרן השתלמות במקום המשכנתא והלוואות מהמשפחה נראות מאוד מפתות ונכונות, אבל הן גורמות ליותר נזק מתועלת.
  • בגלל חוסר היכולת שלנו להתמודד עם בעיות מורכבות, אנחנו משתמשים ב“יוריסטיקות והטיות”. זה גורם לנו לבצע השוואות שגויות ולא נכונות של המשכנתא. בגלל זה, אסור לנו להשוות את המשכנתא על בסיס הריביות שקיבלנו (במיוחד לא בריבית הפריים והקל”צ!).
  • “תורת הערך” מלמדת אותנו שחרף החשש שלנו מהפסדים, והרצון שלנו לחפש תוצאות ודאיות, אסור לנו לפרוע את קרן השתלמות כדי לצמצם את יתרת החוב שלנו לבנק.
  • לכולנו יש בעיות שליטה עצמית. בואו לא נשקר לעצמנו. אנחנו כמעט אף פעם לא מבצעים את תוכניות השיפור העצמי שאנחנו מגדירים לעצמנו. בדיוק בגלל הבעיה הזו, שנגרמת בגלל “הפחתה היפרבולית”, אנחנו צריכים לדחות את התמהיל שהבנקאי יציע לנו, כי הוא יהיה בסוף הכי יקר.
  • אם נחזור שוב לתורת הערך, נראה איך אנחנו עלולים לפגוע בחיסכון שלנו לפרישה כשנרצה לסיים את המשכנתא מהר.

אין לכם כוח לקרוא את כל זה? רוצים שאחפור לכם במקום?

אשמח לעזור!

שינוי גודל גופנים
ניגודיות