אינפלציה ומדד המחירים לצרכן

בעמוד הזה, נסביר על אינפלציה ומדד המחירים לצרכן. עבור רובנו זה מושג לא ברור וגם לא מעניין. אבל כשזה מגיע למשכנתא, זה מושג סופר חשוב. הוא משפיע על הכסף שלנו, על ההחזרים שלנו, על התמהיל שלנו, על ריבית בנק ישראל ועוד.

הערה חשובה ראשונה: יהיו כאן הרבה מושגים בכלכלה, ונעשה את מירב המאמצים לתאר אותם בצורה ברורה. המלצתינו, לחפש הפניות נוספות אם יש מושג שלא הבנתם.

הערה חשובה שנייה: התמהיל שנבחר יושפע ממה שיקרה למשתנים הללו במרוצת השנים. לדוגמה, אם אתם חושבים שבשנים הקרובות תהיה אינפלציה נמוכה, אז ייתכן ותעדיפו תמהילים עם חשיפה גדולה יותר למדד המחירים לצרכן. לכן, שילוב של הלוואה מסוימת בתמהיל בלי להבין את המשתנה שאליו היא מוצמדת היא פעולה מסוכנת מאוד.

אז מה זה בעצם אינפלציה?

זוכרים פעם, כשהיינו ילדים, גלידה במקדונלדס הייתה עולה שקל ותשעים אגורות? בשנת 2014 הגלידה הזו כבר עלתה ארבעה שקלים וחמישים אגורות. ומה לגבי כרטיס לסרט? זוכרים שהוא היה עולה פעם עשרים ושבעה שקלים? היום המחיר כבר עבר את הארבעים שקלים. ודוגמה אחרונה, אם יורשה לנו. בתחילת שנות האלפיים, כשרצינו לשכור דירה באחד האזורים הטובים של גוש דן, השכירות הייתה 4000 ש”ח בחודש. היום, השוואות מחירים אינטרנטיות מראות שמחיר השכירות לדירה דומה בשכונה זו אינו יורד מ8000 שקלים חדשים.

אם יש לכם עוד דוגמאות כאלו, ונראה שהמחירים רק עולים ועולים, אז זה נכון לחלוטין. אם המשכורת שלנו לא עלתה בהתאמה, אז המשמעות של כל ההתייקרויות הללו שכעת הכסף שלנו יכול לקנות פחות. זו ההגדרה של אינפלציה: שחיקה של כוח הקניה עם הזמן. כלומר, ככל שהזמן חולף, העלות של המוצרים מתייקרת.

מה מוריד את שיעור האינפלציה: שינויים טכנולוגיים, הגדלת ההיצע של מוצרים והסרת רגולציה ממשלתית יכולים להשפיע על האינפלציה ולדחוק אותה כלפי מטה. למשל, ייבוא מקביל של חלקי חילוף למכוניות הוזיל את עלויות התיקון שלהם במוסך. כמו כן, רכישות און-ליין, בעזרת פלטפורמות אינטרנטיות (כמו זאפ, אמזון, Terminal-X) מאפשרות צריכה בשווקים ושל מוצרים שלא היו נגישים לנו עד עתה, מאפשרות לנו לבצע סקר שוק בצורה מתוחכמת יותר, וכתוצאה מכך מוזילות את עלות המחירים ומורידות את רמת האינפלציה. דוגמה נוספת היא ביטוחים דיגיטליים (למשל ביטוח לרכב), דרך שמאפשרת להוריד מחירים עקב קיום מערך תפעול זול יותר.

מה מעלה את שיעור האינפלציה: בין הגורמים שמעלים את האינפלציה ניתן למנות התייקרות במחירי סחורות, פגיעה ברמת התחרות במשק. גם שידרוג של רמת השירות והמוצר שאנו נקבל מעלה את המחירים וכיוצא בזאת את האינפלציה. למשל כתבה שהתפרסמה בThemarker תיארה כיצד רשתות המזון משתמשות בטכנולוגיה וBig Data כדי להעלות מחירים. נוסף על כך, שינויים במחירי הדלק משפיעים על מחירי הטיסות שלנו. ולסיום, אפשר לייחס חלק מהעליה במחיר הכרטיסים לקולנוע עקב רמת השירות הגבוהה שהם מספקים. כלומר, אולמות הקולנוע היום בנויים ברמת איכות גבוהה יותר מבעבר (מרווח לרגליים, איכות הכיסאות, מערכות השמע, לובי לפני הכניסה לאולם הקולנוע וכו’) על מנת לספק חוויה טובה יותר מבעבר.

שאלות ותשובות נפוצות על אינפלציה

על ידי מי נמדדת האינפלציה?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) אחראית על מדידת השינויים במדד המחירים לצרכן. השינוי במדד המחירים לצרכן הוא בפועל האינפלציה.

הלשכה היא הגוף הרשמי במדינה שתפקידו לאסוף ולעבד מידע. מפליא אבל אם נבחרנו לענות על סקר של הלשכה, חובה עלינו לענות עליו, על סמך חוק הסטטיסטיקה התשל”ב.

איך האינפלציה נמדדת?

הלמ”ס מרכיבה סל של מוצרים שהמשפחה הישראלית הממוצעת צורכת. למשל הטענה היא שמשפחה ישראלית ממוצעת נוסעת לחופשה משפחתית, אוכלת ירקות ופירות ומשתמשת בחשמל ובמים. הגיוני, לא?

על ידי ביצוע סקרים על אוכלוסיית מדגם, הלמ”ס מסיקה כמה עלה סל המוצרים החודש. המנה בין עלות סל המוצרים בחודש הנוכחי לחודש הקודם היא האינפלציה החודשית.

אפשר לקבל דוגמה איך נמדדת האינפלציה?

בוודאי. נניח שסל המוצרים מורכב מעגבניות בלבד. אם בחודש הנוכחי קילוגרם עגבניות יעלה 11 שקלים ובחודש הקודם, אותו קילוגרם עגבניות עלה 10 שקלים, אז השינוי במדד המחירים לצרכן הוא 11/10 = 1.1 שהם 10%. כלומר האינפלציה החודשית על רכיב העגבניות בלבד הינה  10%. מפחיד!

למה אינפלציה היא דבר רע?

אינפלציה גבוהה היא רעה. במצב כזה הכסף שאנחנו נרוויח פשוט אינו מאפשר לנו לקיים את אורח החיים שברצונינו לקיים.

ניתן לראות בכתבה הזו, שמתארת את האינפלציה בונצואלה. אנא שימו לב כמה כסף נדרש על מנת לרכוש עשרה גזרים.

של מי האחריות על תכנון ושליטה באינפלציה?

בנק ישראל אחראי על יציבות המחירים, כלומר ריסון האינפלציה. יעדי בנק ישראל הם שמירת רמת האינפלציה השנתית בין 1% ל3%.

ריבית בנק ישראל, שעליה נרחיב מיד, היא הכלי המרכזי של בנק ישראל בשמירה על האינפלציה. ברגע שבנק ישראל מעלה את הריבית, הוא מייקר בכל המשק את העלות להלוות כסף. ברגע שמחיר הכסף עולה, הכסף הפנוי שבכיס שלנו, האזרחים, המופנה לצריכה יורד. כלומר, יש לנו פחות כסף למסעדות, לטיסות, להחליף את הרכב והריהוט בבית וכו'. הירידה בביקוש למוצרים, לצד המשך קיום ההיצע שלהם מוביל לירידת מחירים. ניקח לדוגמה מלון, שלא הצליח למכור את כל החדרים שלו, בגלל הירידה בביקושים. היצע החדרים שלו נותר כשהיה, וכעת הוא יתחיל במצבעים לקיץ – מה שיוביל לירידת מחירים.

מה היה שיעור האינפלציה בשנים האחרונות?

תוכלו לראות כאן את האינפלציה בישראל .

איך ניתן להשפיע על שיעור האינפלציה?

 על מנת להעלות את האינפלציה, בנק ישראל יכול לנקוט ב“מדיניות מוניטרית מרחיבה” – כלומר לחלק ולפזר כסף במערכת הכלכלית על מנת לתמרץ ולהגדיל את הפעילות הכלכלית וכתוצאה מכך להעלות את האינפלציה.

ומנגד, על מנת לרסן את האינפלציה, בנק ישראל יכול להעלות את ריבית בנק ישראל – ובכך לייקר את עלויות המימון של ההלוואות שהציבור והחברות בישראל נוטלות. בכך, הוא מקטין את היכולת הכלכלית ומצנן את השוק.

אם אינפלציה זה דבר רע, למה לא לפעול שתהיה 0%?

גם אפס אינפלציה, או אפילו אינפלציה שלילית זה דבר רע. נניח שמדד המחירים לצרכן מורכב רק מחופשות משפחתיות. אם יש אינפלציה שלילית, המשמעות היא שמחיר החופשה המשפחתית החודש הינה זולה מהחודש הקודם. אם כך, יהיה גם המצב בחודשים הבאים, אז אין לנו אינטרס לקנות את החופשה שלי כעת, אלא כדאי לי להמתין כי עלותה רק תלך ותרד.

ה”ישיבה על הגדר”, היא מאוד מסוכנת. מכיוון שהכלכלה תלויה על צריכת מוצרים (כי בגינה יש תשלום מיסים, העסקת עובדים וכו’) הימנעות של צרכנים מקניות ורכישות עלולה לגרום לקפאון בשוק, אבטלה וכניסה למיתון.

איך האינפלציה קשורה למשכנתא שלי?

באפשרותנו לקחת הלוואות במסלולים שצמודים למדד המחירים לצרכן. המסלולים הללו הם: ריבית קבועה צמודה, ריבית משתנה צמודה והלוואת זכאות. להלוואות הללו ריבית נמוכה ביחס למקבילותיהן הלא צמודות, אך יש בהן אלמנט של סיכון – החוב שלכם לבנק צמוד למדד. וכל פעם שהמדד עולה, כך גם החוב לבנק גדל. האינפלציה מגדילה את ההחזר החודשי.

חשוב להדגיש! אם יש את הידע איך לשלב נכון את ההלוואות הללו בתמהיל – אלו הלוואות מצוינות! הן מקצרות את המשכנתא ומוזילות את עלותן.

בהצלחה!